היא נכנסה לקליניקה כשהבטן ההריונית בת 41 השבועות שלה הובילה את הדרך.

היא הגיעה לקבל טיפול זירוז… כי ברגע שהבינה שזה עדיין לא קורה, היא החליטה להשתמש בכלי הנפלא שנקרא רפלקסולוגיה כדי לעבוד עם הגוף, עם הזרימה הטבעית שלו כדי לזרז תהליכים… פשוט כי היא מאמינה שזה עדיף על פיטוצין בבית החולים. והאמת, היא לגמרי צודקת!

ותכלס, ביננו- כשאני פוגשת נשים בשלב המתקדם הזה בפעם הראשונה, זה אמנם מאתגר, אבל מרגיש לי פיספוס. כי אפשר לעשות תהליך הרבה יותר משמעותי, אם הוא נבנה לאורך זמן.
ולמה אני מתכוונת?

אני מתכוונת לעובדה שתהליך הלידה מתחיל עוד בשלבים מוקדים הרבה יותר מאשר כשאת מגיע לחדר הלידה, או כשמתחילים לך צירים בבית.
התהליך מתחיל כמה חודשים לפני. ממש בשלב שאת מתחילה לחשוב על הלידה המתקרבת. על איפה בדיוק תלדי, מה תרצי שיהיה בלידה שלך, מי תרצי שילווה אותך, ואיזו תכנית לידה תבני לעצמך.

וזה בדיוק השלב שהכי טוב שנתחיל להיפגש לטיפולים. כי גם אם את לא סובלת מהשפעות ההיריון על הגוף שלך, חשוב שתפני לעצמך זמן- של פעם בשבוע . זמן להתכנסות פנימה, לנשימה ודמיון מודרך שיחבר אותך לכוחות הפנימיים שיש לך, לאמונה בעצמך- ופשוט לעובדה שאת מסוגלת.

והעניין הוא שזה תהליך. תהליך שקורה בכל שבוע שאנחנו נפגשות, את מעלה מחשבות, רגשות, תחושות שמקבלות מענה. ואז זה מאפשר לנו יחד להכין את הגוף הנפש והמודעות שלך ללידה שאת רוצה לחוות.

לעיתים, אני נדרשת לעזור לך לבחור לאן את מכוונת את אלומת האור- האם את מתרכזת רק בדברים שהיית רוצה להימנע מהם בלידה? או דווקא בדברים החיוביים שהיית רוצה שיקרו בלידה שלך.
ולפעמים, אני נמצאת שם כדי להזכיר לך שעדיף שלא תחשפי את עצמך לעוד ועוד סיפורי לידה שרק מכווצים אותך, אלא דווקא לסיפורי לידה טובים ומעצימים.

אז אם את מתלבטת מתי להתחיל להגיע לטיפולים, בהנחה שאת אינך סובלת מתופעות לא נעימות בהיריון (ואז את מוזמנת להגיע כבר מתחילת ההיריון) ההמלצה שלי היא בסביבות שבוע 25.

מהניסיון שלי, זה מספיק זמן שמאפשר התכוננות, שינוי ומיקוד לקראת הלידה.