מור כרמון

זוהי היתה הלידה השניה שלי. הלידה הראשונה היתה בשבוע 41+4 (לאחר קבלת זירוזים לא טבעיים), ארוכה (24 שעות עם צירים) וטראומטית עבורי. החלטתי שהפעם אני אעשה הכל כדי להמנע מזרזים מלאכותיים, ואנסה שהתהליך יהיה כמה שיותר טבעי ואקח את הלידה הזאת בידיים שלי עד כמה שניתן.
בסוף שבוע 39 כבר התחלתי לחשוש שלא תהיה ברירה, ושהלידה הזאת תהיה כמו הקודמת. החלטתי להתקשר לקארן כדי שתתחיל כבר עכשיו לנסות לזרז את התהליך…בתבונה רבה (מסתבר) היא סירבה והציעה לי טיפול רגשי. אני, חסרת האמונה, חשבתי שזה לא משהו שיעבוד עליי, והחלטתי פשוט להמתין עוד קצת עד שלדעתה אוכל לזרז את הלידה באמצעות רפלקסולוגיה.
בשבוע 40+4 הלכתי למוניטור בפעם השלשית (למעקב), ושוב, כמו בפעמים הקודמות, הרופאים המליצו ליילד אותי. הפעם קצת נלחצתי והחלטתי להתקשר שוב לקארן. לאור הנתונים שנתתי לה, היא החליטה שזה נכון לזרז באמצעות רפלקסולוגיה…היא קיבלה אותי עוד באותו יום. אז קודם כל, היא הבינה שאני זקוקה לשיחה כדי להסיר כמה מחסומים רגשיים שהעיקו עליי. לאחר מכן, היא עשתה לי טיפול, היא הכינה אותי שזה הולך להיות לא נעים, אבל זה היה שווה את זה! כעבור שעה התחילו לי צירים, וכעבור 6 שעות ילדתי בבית. לא הספקתי לצאת לבי"ח מרוב שהלידה התפתחה כ"כ מהר.
אני לא יודעת לזכות מה לזקוף את זה….אבל משהו שם עבד. עבד טוב! אני ללא ספק אחזור לקארן בסוף ההריון הבא 🙂